Showing results for "Hebrew for Life" in Social & Life Skills

אבישג לא הייתה מסוגלת להשמיע קול. לא בגלל שהיא לא הבינה את השאלה, אלא בגלל הפחד המשתק הזה. הפחד שמונע ממנה לפתוח את הפה ולהוציא את המילים שכתבה החוצה. הפחד שישמעו אותה. הפחד שהיא תהפוך לבדיחת היום בבית הספר, אם תטעה בקריאת מילה או אם התשובה לא תהיה נכונה. אבישג, תלמידת כיתה ה', מתקשה למצוא את מקומה. אחדים מהילדים בכיתה לועגים לכתמי האוכל, המנקדים דרך קבע את חולצתה; העבודות שלה בחוג לקרמיקה תמיד יוצאות עקומות; והיא נמנעת מלדבר בכיתה או להצטרף לתנועת הנוער מחשש שכולם ילעגו לה.

גולי לא רוצה ללכת לבית הספר. היא ניסתה את זה פעם, וזה לא עבד. אבל כולם אומרים לה שאין ברירה, זה החוק. "טוב, בסדר", מסכימה גולי, "אבל בבית הספר החדש אני קובעת את החוקים של עצמי". תארו לעצמם כמה היא מופתעת שהמחנכת החדשה שלה דווקא מסכימה, ובכל יום הן קובעות חוק אחר, מוזר ומסובך. החוקים גורמים לגולי לדבר רק בחרוזים, לשתוק יום שלם ולא לגעת בדברים שיש בהם סמ"ך. אבל מה יקרה כשיגלו הילדים האחרים בכיתה את העניין? ומה יקרה כשיגלה כל בית הספר? רונית קנו היא מוזיקאית ויוצרת תיאטרון.

לאליהו אין שום דבר: לא טלויזיה, לא משחקים, לא מיטה ואפילו לא שמיכה. אבל אם נדמה לכם שהוא אומלל, אתם ממש טועים! כי ילד חכם ושובב כמוהו עסוק בעיקר בגלויים ובהרפתקאות.

כשאמא שלו מפוטרת מעבודתה, אליהו חיב למצוא דרך להציל את משפחתו מרעב. לשם כך יש לו שני אוצרות מיוחדים - תושיה ודמיון עשיר, ובעזרתם הוא יוכל להשיג הכל!

מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כְּשֶׁמִּתְנַדְנֶדֶת לָנוּ שֵׁן? וּמָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת? הַכֹּל הִתְחִיל בְּלַיְלָׂה אֶחָד, כְּשֶׁיֶּלֶד אֶחָד הִתְעוֹרֵר וְקָרָא לְאִמָּא שֶׁלּוֹ:

"אִמָּא, הִתְעוֹרַרְתִּי, אֲנִי לֹא יָשֵׁן, בּוֹאִי מַהֵר, מִתְנַדְנֶדֶת לִי שֵׁן!" הַשֵּׁן הִתְפַּלְּאָה: "סְלִיחָה?! זֶה אַתָּה שֶׁמִּתְנַדְנֵד לִי וְלֹא אֲנִי לְךָ!"

מִי הִתְנַדְנֵד לְמִי? מִי נָפַל לְמִי? מִי קִבֵּל אֵיזוֹ מַתָּנָה מֵאֵיזוֹ פֵיָה? מֵאִיר שָׁלֵו עִם סֵפֶר יְלָדִים חָדָשׁ, מַצְחִיק וּמְעוֹרֵר מַחְשָׁבָה עִם צִיּוּרִים נֶהֱדָרִים שֶׁל מִישֵׁל קִישְׁקָה.

מיה היא ילדה חדשה בכיתה. היא הגיעה לכאן מארץ אחרת. הסיפור עוסק בניסיונות שלה ובסוף בהצלחתה להתגבר בכוחות מיוחדים על עוינות הבנות המקובלות ועל החרם החברתי, כשגם המבוגרים סביבה לא תמיד יודעים לעזור. ספרה החדש של נורית זרחי, סופרת ומשוררת, כלת פרס ישראל ופרסים רבים אחרים, מצטרף ליותר ממאה ספרים, שזכו לאהבת הקוראים הצעירים והמבוגרים כאחד. ב"אף אחד היה איננו" היא מפנה זרקור לבעיה שכיחה בעולמם החברתי של הילדים ומנסה להעניק כוחות לגיבורת הספר כמו גם לקוראים.

הַמַּלְכָּה פוּקְסְיָה אִבְּדָה אֶת הַחֲתוּלָה הַמְּתוּקָה שֶׁלָּהּ, פוּקְסִין, וְיוֹצֵאת לְמַסַּע חִפּוּשִׂים אַחֲרֶיהָ. מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי קַסְדַּת הָאוֹפַנּוֹעַ שֶׁל הַמַּלְכָּה? סִפְרָהּ שֶׁל זַרחי, כְּכָל סְפָרֶיהָ, מַעֲבִיר מֶסֶר אִינְטֶלִיגֶנְטִי וּמְלֵא הוּמוֹר דֶּרֶךְ סִפּוּר יְלָדִים הַמֻּצָּג בִּפְּרִיזְמָה שׁוֹנָה לְגַמְרֵי מֵאֹפֶן הַצָּגַת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַמָּסָרְתִּיִּים שֶׁבְּאַגָּדוֹת הַיְּלָדִים הַקְּלָסִיּוֹת, בְּאוֹר מְצִיאוּתִי וְאַחֵר' שֶׁמַּעֲלֶה חִיּוּךְ תְּמִידִי עַל שִׂפְתֵי הַיְּלָדִים וְהַמְּבֻגָּרִים שֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם אוֹתוֹ.

אחרי ארוחת הצהריים הילדים בגן עייפים. כל ילד הולך למגירה שלו ולוקח משם את הדובי שלו או את הכלבלב שלו והולך למזרן שלו לשכב לישון. אבל כשניגשה לילך למגירה שלה כדי לקחת את בובה תותי, המגירה הייתה ריקה. וכשפתחה עמליה, הילדה הכי קטנה בגן, את המגירה שלה היא מצאה בה את בובה תותי. מוזר מאוד!

על החולות שעליהם קמה העיר תל אביב נפגשים שני אנשים. הם מוזרים זה לזה, לבושים לגמרי אחרת, ובודאי מדברים שפה שונה. אבל למרבה הפלא יש שני דברים משתפים שתכף ומיד מתגלים להם. האחד — שניהם יחפים. ומהו השני? חוה דיבון היא תסריטאית, יוצרת סדרת הדרמה "סרוגים״ וכלת פרס האקדמיה לטלויזיה. את "יחפים בחול", ספור על חלום שנרקם בשני קצוות תבל ועל הגשמתו בארץ ישראל, כתבה על בסיס ספור אמתי שקראה בעתון.

ברט וארצ'י הם חברים הכי טובים. הם עולים כל יום לגבעה, משחקים בקופסאות קרטון ומדמיינים שהם כל יכולים. יום אחד מגיע ילד חדש ומבקש להצטרף. האם יוכלו השניים להפוך לשלושה, ואיך ירגיש ברט עם השינויים? הרבה ספרים מספרים על "הילד החדש" שמגיע ומחפש את מקומו בקבוצה. אבל לפעמים הוא מוצא את מקומו מהר מאוד, ודווקא הילדים בקבוצה נראים כמי שאיבדו את מקומם. "חברים הכי טובים" הוא ספר שמראה לילדים את מורכבותה של חברות טובה, איך שומרים עליה וגם איך מצרפים חברים חדשים. האיורים בספר פשוט נפלאים, בהירים, ברורים, ומשדרים את אופי הטקסט לכל אורך הספר. נבחר למצעד הספרים תשפ"א.

כל בוקר, כשאמה מאוד ממהרת ואורי מאוד מאוד מוכן, הוא אומר לה שהוא לא רוצה, לא רוצה בכלל, לא רוצה בכלל, ללכת לגן. אבל אז, ההפתעה: בחורה חדשה מגיעה לגן. חמוד, חכם, חייכן ויפה, והכל משתנה...

לרחלי יש חברה. קוראים לה הדס.

מי מאיתנו לא חשב לעצמו לפעמים – הלוואי שהייתי רזה יותר, גבוה יותר או עשיר יותר. בדיוק כמו הג'ירפה וחבריה החיות בסיפור, כולנו רוצים לפעמים להיות מישהו או משהו אחר, מתמקדים ביתרונות של אחרים ומשקיפים לדשא של השכן, ותוך כדי מפספסים את היופי והיתרונות של להיות – פשוט אנחנו.