Showing results for "Hebrews" in Psychological

לא היו לזה סימנים מבשרים, שום התראה מוקדמת: יום אחד הוא פשוט הופיע בשיכון, והעולם השתנה. קראו לו יורם, היו לו עיניים בלי צבע וכישרון נדיר לצרות, והוא ליכד סביבו ארבעה חברים שיישארו יחד תמיד. או שלא. כי לפעמים ההיסטוריה בורחת מן המסלול שהותווה לה, כמו כלב שהשתחרר מרצועה. בשבילה גיבורים עפים הוא סיפורה של קבוצת ילדים משיכון פועלים בחיפה - י

"אִתי החיים משחֵק" הרבה הוא סיפורן של שלוש נשים חזקות, וֶרה בת התשעים, בתה נינה, ונכדתה גילי. פרשה מרה ומושתקת מרעילה את חייהן, קורעת אותן זו מזו ושבה ומטיחה אותן זו בזו במשך עשרות שנים. עד שאין להן ברירה, והן יוצאות – יחד עם רפאל, האוהב הנצחי של נינה, ואביה של גילי – למסע אל אי העונשין גוֹלי אוֹטוֹק, הנמצא מול חופי קרואטיה. במקום הקשוח והצחיח הזה, לפני עשרות שנים, החלו הדברים להשתבש. פה היתה וֶרה כלואה ומעונה בעבודות פרך, מפני שסירבה לבגוד בבעלה המת ולהכריז עליו 'אויב העם'. פה הותכו יחד נאמנות מוחלטת ובגידה מייסרת.

סופר מנסה לענות על ראיון שנשלח אליו מאתר אינטרנט. בדרך כלל התשובות שלו בראיונות כאלה מחושבות. זהירוֹת. אבל הפעם הלב שלו עומד להישבר, החיים שלו מאיימים להתפרק, והוא נחוש לכתוב את האמת העירומה. הפגומה. הוא רק לא בטוח שהוא זוכר איך עושים את זה. כל שאלה בראיון האחרון היא חור מנעול שקשה להתיק ממנו את המבט, וכל תשובה בו חושפת שהאמת היא הגרעין של השקר – ולהפך.

"קורה משהו. אני לא יכולה לספר אותו לאף אחד. אבל חייבת לספר אותו למישהו." אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת מתרחש מאחורי הדלת של השכנים. שלושה וידויים עוצרי נשימה של שלושה דיירים בבניין אחד במרכז הארץ משתלבים זה בזה וחושפים את הסודות והשקרים שבלעדיהם משפחות לא יכולות להתקיים. אשכול נבו נוטל הפעם את הז'אנר הקלאסי של הווידוי, צולל עמו אל זרמי המעמקים של החברה הישראלית ומוכיח שוב את כישרונו המזהיר למשוך בחוטי הסיפור ולהאיר את הפינות הנסתרות ביותר בנפש האדם. שלוש קומות הוא ספר מסחרר, המשליך את גיבוריו שוב ושוב לתוך מלכודות מוסריות ומזמין את הקורא לשאול: מה אני הייתי עושה במקומם?

מול עיניו התכולות של גנרל ותיק בק-ג-ב עומד סוכן המוסד העצור דני שליין בפני מבחן לחיים ולמוות: עליו לשכנעו שאין הוא אלא איש עסקים אמריקאי תמים. כל פרט שייכשל בתיאורו יהווה הוכחה שהוא משקר, אבל הוא חייב לנסות, בשבילו, בשביל הוריו הקשישים, בשביל נטלי אהובתו, ובשביל התינוק, שעומד להיוולד באותו השבוע.

יואב סער, פסנתרן מחונן, כובש את העולם בנגינתו, אך יחסיו המורכבים עם ילדותו, עם הנשים בחייו, עם איתי, ידיד נפשו שמת בעלומיו, מעיבים על אושרו. המסע הפנימי והחיצוני שהוא יוצא אליו נושא אותו מההווה אל העבר, מאולמות קונצרטים מלאים אל מחוזות מופלאים של דמיון ואהבה, מבתי אחוזה בצל עצי ערמונים אל הקיבוץ שגדל בו. צללי העבר המוטלים על סיפורו של יואב טומנים בחובם את סוד מוצאו ויוצרים בין הגיבורים מארג עדין ונוגע ללב הנגלה במלוא מורכבותו המרהיבה רק בסופו של הספר.

מיילין מגיעה לאוניברסיטת הותורן, נחושה בדעתה למלא את ההוראה שאביה לוחש באוזנה רגע לפני שהם נפרדים. הציות לאביה, היא משוכנעת, יקל עליה את החיים באוניברסיטה היוקרתית. היא מצטרפת לחבורה מגובשת של סטודנטים שתישאר יחד כל ארבע שנות הלימודים.

זה היה אמור להיות עוד יום שגרתי בחייה של איילת, פסיכולוגית חינוכית, שבתום יום עבודה יוצאת לאסוף את ילדיה במסלול הקבוע, וברגע אחד גורלי עולמה מתהפך. "שמונה, שבע, שש... הספירה לאחור בעיצומה. מישהו שם למעלה משחק לי בחוטים... נער מתולתל בטי שירט אפורה ובג'ינס עם קרעים, רכוב על קורקינט חשמלי, מגיח מולי...". השבר הפתאומי בחייה מאלץ את איילת לחשוף אמיתות ושקרים, להישיר מבט אל מערכות היחסים שבנתה, אל הזוגיות עם מיכאל, אל יחסיה עם הוריה והאנשים סביבה, ובעיקר להתבונן פנימה לתוך עצמה.

נניח שעצמך של גיל שבע–עשרה, זה שרצה לחיות באופן הכי חופשי ומשוחרר שאפשר, הבחור הצעיר הזה, היה פוגש אותך היום ומגלה מה נהיה ממנו. מה הוא היה אומר? הוא היה מרוצה או מדוכא?" זה מה שקורה ליוני נבות, יועצו ואיש סודו של ראש הממשלה, שבעקבות תאונה שוקע בתרדמת. כשהוא מתעורר הוא מגלה שנמחקו מזיכרונו עשרים וחמש שנים. מבחינתו הוא בחור צעיר ומלא תוכניות, שמנהל בר עם חברו הטוב ביותר יותם ומאוהב במלצרית שנקראת עמית.

זוכה פרס ספיר לספרות לשנת 2001. 'מישהו לרוץ אתו' הוא סיפור מתח, וחיפוש, ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש-עשרה, נעקר משגרת-יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת-סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים – והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו – סיפורה של תמר, נערה בודדה וסוערת, שנלכדה בסבך של עולם אפל ומסוכן, ונאבקת בו באומץ. לתמר תוכנית-הצלה נועזת, כמעט מטורפת, ולאסף הנדהם והמוקסם אין ברירה אלא להילכד איתה בסיפור שלה, לרוץ איתה עוד לפני שהוא פוגש אותה ממש.

לכאורה איבון עסוקה יום־יום בהכנות לארוחות ומקפידה על כל מנה ומנה – חשוב לה שכל אחת תצא מתחת ידה מושלמת ושתערב לחיכו של בעלה האהוב, המרגיז. כזה היה מן היום שהכירו, איש מרשים ותובעני, נערץ ומכביד בהרגליו, ולכולם היא נענית, במסירות או מתוך הרגל שכבר אי אפשר להשתחרר ממנו. ובכל זאת, בין כל הפעולות הטקסיות, הביתיות, צצים ועולים לא קרואים מראות שונים לגמרי מתקופת המלחמה בתוניס, שנים לפני שהכירה אותו. אז כבשו הגרמנים את עירה האהובה, והוריה האמידים, אחיה והיא עשו הכול כדי שלא לרעוב. אחות אחת הייתה לה ושלושה אחים, ומלחמת העולם השנייה שינתה את כולם.

סבא של מיכאל הוא סבא אחר, מיוחד ושונה. ויש משהו מופלא ומרתק בשונה ובמיוחד. סבא של מיכאל מתקן דברים בעולם. הוא איש חושב וחולם, אוהב ולפעמים נוקם. אבל תכונתו הנפלאה ביותר היא יכולתו לקחת עמו אל תוך חלומותיו את האנשים האהובים עליו ולהוסיף לחייהם ממד קסום ומרגש. מיכאל זכה בסבא שהעשיר את חייו. האם זו אגדה לילדים? האם זה סיפור פילוסופי, או פשוט סיפור פיוטי רב-קסם? ואולי כל אלה יחד, שלובים זה בזה ומעניקים לנו, הקוראים, את מה שלבנו מבקש, חולם ופוחד לגעת.

הספר כולו מתרחש בליל קיץ אחד הזוי ודביק, בתל אביב של תחילת שנות השמונים. הסופר חסר השם משוטט כמרגל בין אנשים בודדים, כמעט מובסים, ומוצא בכל אחד מהם פוטנציאל לסיפור אפשרי; לעתים סיפור אחד זולג למשנהו ומשתרג באחר, וגם המחבר עצמו לוקח חלק בעלילה - הן כדמות פעילה והן כמי שממציא אותה בזמן אמת. עמוס עוז מתאר באירוניה ובחמלה את הדמויות המתגלגלות להן בין חרוזי החיים והמוות ומגיש כאן ספר אמיץ, חושפני ושובה לב, העוסק בשבחי ההתבוננות כתנאי למלאכת הכתיבה.

הפרוזה של גדעון שטוסל אינה רגילה. זו ספרות של הרפתקאות המקרבת אותנו אל הלא מוכר. כתיבה בלא גוף, אך רוויית עצמות, מפרקים ומשמעויות. כל אלה לא נאספים בפרקים או בפסקאות שמנות, אלא מפתיעים אותנו ומשתנים ברמת המשפט והמילה. דמויות צועדות לכל הכיוונים, אינספור עלילות וסיפורים מקפצים, האירוניה חוגגת; נבראים פרדוקסים לשוניים, משחקי דמיון; מנוצלת עד תום יכולת הקסם של הבדיון. זו כתיבה טרום-רטורית. הזמן עובר בה אחרת — מהר או לאט מדי: שנים חולפות במשפט יחיד, ודקה אחת יכולה להתעכב בלא הודעה מוקדמת.

איש לא יכול היה לחזות כי ביום רגיל, לאור פנסי הרחוב, בעיר נמל יפה ואביבית, בעקבות הבזק רגעי של מחשבה, יתבצע רצח בדם קר: אדם יהרוג את מכרו החף מכל פשע. מרגע המעשה, מתחיל מרדף מותח וקצבי מהסוג הנורא ביותר; מרדף בלהות אחר הרוצח - ספק מצד הרשויות, ספק מצד תושבי העיר, ספק בנפשו הרדופה שלו.

"יוני 2015. היא בת חמישים. זאת מחלה קשה אבל היא לא "מסתכלת על סטטיסטיקות". שרידות זו מילה שהיא מבינה. בגוף זאת מחלה חוזרת. אין רגישויות ידועות לכימותרפיה. יש רגישות...